אני רוצה להזמין אתכם לעיין לרגע בפרדוקס השלישי של זנון. לא, לא, אנא אל תיבהלו זה לא הולך להיות דיון פילוסופי "כבד" (לא שיש רע בכאלה), רק הצעה לחומר למחשבה.
כדי לקבל מושג לגבי החשיבות של הפרדוקס הזה, שווה לציין כי המתמתיקאי ד"ר חיים שפירא גורס כי המתמטיקה המודרנית מושתתת על הפרדוקס הזה – הפרדוקס השלישי של זנון, מיוון של המאה החמישית לפנה"ס (באופן מעניין, כמאה שנים לאחר תקופתו של גוטמה הבודהה ויותר ממאתיים שנה לפני נגרג'ונה).
אז מה אומר הפרדוקס השלישי של זנון?
זנון מצביע על כך שחץ שנורה אל המטרה, כל אימת שנשאל את עצמנו: מה קורה עם החץ ברגע הזה ממש? נמצא שהוא בדיוק כאן או בדיוק שם, כלומר נמצא שהחץ נמצא בכל רגע במנוחה, כלומר לא נמצא תנועה של החץ. ואם תנועת החץ אינה בנמצא כיצד אנחנו בכלל מדברים על תנועתו..? (או במושגים מתמטיים כיצד ייתכן שצירופם של אין סוף רגעים שהתנועה בהם היא 0 מצטבר לכדי מרחק מסויים (X מטרים) שהחץ עובר בסופו של דבר?)
למיטב הבנתי, המתמטיקה מוצאת פתרון לפרדוקס הזה, אבל אין לי כל כוונה כאן להזמין אתכם לנסות למצוא את הפתרון (שקטונתי בעצמי מלהבין…). אני כן רוצה להזמין אתכם לנוח בתוך הפרדוקס. כן, כן, ממש להרשות לעצמכם לחוש ב"אמיתות" התנועה, ב"אמיתות" המנוחה, ולשכון ולנוח בפּרדוֹקסיוּת.
באיזשהו מקום זה מה שמזמין אותנו נגרג'ונה, אחד ההוגים המשמעותיים בתולדות הבודהיזם, שבשבועות הקרובים אביא לכם גם מדבריו והשאלות המטלטלות שהוא שואל אותנו על תנועה והליכה. אבל בינתיים, כשאתם נחים בפּרדוֹקסיוּת אפשרו גם לשאלה הזאת להדהד:
לאן אתם רצים?? אתם באמת חושבים שאנחנו הולכים לאנשהו…?