הרצאות ושיחות דהרמה

האם הכוונה להיות מותאם ל"עולם" מקבעת את המיינדפולנס כקונפורמי? האם אפשרי להיות "להיות בעולם,  לא של העולם"?
על הסכנה שקונפורמיות "תדלל" את המיינדפולנס, ועל המימד המהפכני שבמיינדפולנס.

שיחה מתוך ריטריט למנחי מיינדפולנס, ערן הרפז,  כליל, 10-2018

+Email
0

אחד הפירות המבורכים של לימוד ותרגול משמעותיים הוא התעוררותה של סמכות פנימית חכמה. בו-בזמן, נתינת אמון במורה מתאים,  והענקת סמכות לקול החכמה שלו, הם רכיבים חיוניים בדרך. (ערן הרפז, "משיב נפש", כליל, 04.08.2018)

+Email
0

על הטריפ של להרגיש לא ראוי, על התחושה המנקרת של חוסר ערך עצמי ועל הזכות המולדת שלנו לדעת ולהרגיש שאנחנו ראויים לאהבה. 

 

והאם קיבלת מה
שרצית מהחיים האלה, למרות הכל?
כן.
ומה רצית?
לומר על עצמי נאהב. להרגיש שאני
נאהב
על פני האדמה הזאת.

(ריימונד קארבר \ קטע מאוחר)

 

+Email
0

הרהורים על אבולוציה, מיניות וחופש של אמת -
בספרו "הגן האנוכיי" ניסח ריצ'ארד דוקינס, זואולוג וביולוג אבולוציוני, התיאוריה האבולוציונית הדרווינסטית באופן שמעמיד את הגֶן (במקום את המין) במרכז התהליך האבולוציוני  –
כמשכפל ה"רוצה" פשוט לשכפל את עצמו, ואת בעלי החיים כ"נשאים" או "מכונות שרידה (של גנים)".
באותו ספר הציע גם דוקינס את האפשרות כי הגנים אינם המשכפלים היחידים בנמצא, וטווה את המונח "מֶם" – יחידת השכפול התרבותית.
אז מה זה אומר עבורנו, אתם אולי שואלים, ואיך זה מקשר לחכמה הבודהיסטית, למדיטציה ולחופש…?
אז תראו, נכון שאפשר להגיד שאני יושב כאן עכשיו  ומקליד, ונכון שאני חש שאני מנסה לומר משהו, להעביר לכם רעיון , אבל בעצם, ע"פ צורת הסתכלות הזאת שניסח דוקינס, אפשר גם לומר שה"מֶם" הזה, הרעיון הזה, פשוט "רוצה" לשכפל את עצמו, ואני, שחושב שאני אומר משהו (מתוך כך שאני רוצה לומר אותו), הנני למעשה פשוט נשא ה"מתוּכְנָת" להפיץ את המֶם…
על כל זה ועל החיבור של זה לפסיכולוגיה בודהיסטית בשיחה הבאה. (30.01.2015)

הרהורים על אבולוציה, מיניות וחופש

+Email
0